מכתב לעירייה

17.4.2013

לכבוד

 מר ניר ברקת

 ראש עיריית ירושלים

שלום רב,

הנדון: פתרון לבעיית הפסולת האורגנית בבית הכרם- הפרדת אשפה

אנו תלמידות כיתה ט' בבית הספר התיכון שליד האוניברסיטה בירושלים.

במסגרת פרויקט איכות סביבה חקרנו את הנושא של הפרדת פסולת אורגנית בבית הכרם- מקום מגורינו. כידוע, אורח החיים הצרכני בעולם המערבי גורר עמו כמויות הולכות וגדלות של אשפה. בכל שנה יש גידול של 3-5 אחוזים בשנה בכמות האשפה בישראל. סך כל כמויות האשפה של העיר ירושלים היא 1,200 טון ליום ו- 438,000 טון לשנה. כמויות אדירות אלו מוטמנות מזה שנים באתר ההטמנה באבו דיס.

במקביל, כפי שוודאי ידוע לך, המשרד להגנת הסביבה והיועץ המשפטי לממשלה הודיעו כי השימוש באתר ההטמנה אשר נמצא מחוץ לקו הירוק אינו תואם את הגדרות החוק הבינלאומי. בנוסף, באתר זה, המהווה אתר לא תקני הפועל כבר עשרות שנים, משתחררים חומרים רעילים, שמחלחלים לאדמה ופוגעים בה ובמי התהום, וכן גז מתאן אשר פוגע באטמוספרה. כל אלו פוגעים בבריאות של כולנו כיום ובעתיד. בשל כך, החליט המשרד להגנת הסביבה להוציא צו סגירה לאתר אבו דיס. דבר זה הביא להובלת האשפה לאתר הטמנה אפעה שבנגב, מה שהביא להגדלה משמעותית של עלויות הובלת האשפה.

במקביל, המשרד להגנת הסביבה, מתוך הבנה של המחירים הכבדים שאנו משלמים על הטמנת פסולת, הגיע למסקנה כי על המדינה לשאוף לצמצום מרבי של הטמנת הפסולת, ולכן קבע מעין קנס המכונה היטל הטמנה (הגדל משנה לשנה), שצריך לשלם על כל טון אשפה מוטמנת.

כל אלה מביאים למסקנה הברורה, שעלינו לשאוף להקטנת כמות הפסולת, הן מהבחינה הכלכלית והן מבחינת קיימוּת.

בשכונת בית הכרם יש ציבור גדול המודע לבעייתיות בתפיסה המקובלת של "הפסולת לסל וחסל" ומודע למחירים הכבדים של הטמנת אשפה ואף מוכן לקחת אחריות על מיון וטיפול באשפה אשר הוא מייצר. לפי הסקר של המשרד להגנת הסביבה לשנת 2005 בין 40-50 אחוז ממשקל האשפה הינו זבל אורגני. אחת מהדרכים להפחתת האשפה הנשלחת למטמנה הוא הפיכת הפסולת האורגנית לדשן. אנו מודעות לקושי בהובלת האשפה האורגנית לאתר קומפוסטציה ועל כן אנו מציעות שכל בניין ימחזר באופן עצמאי את האשפה האורגנית שלו, באמצעות הצבת קומפוסטר בכל בניין.

הקומפוסטר יוצב בכל בניין לאחר הסכמה מלאה של כל הדיירים. בכל בנין יחולקו דפי רקע והסבר מפורטים וכן הנחיות מדויקות כיצד עושים קומפוסט. כל דירה תקבל פח אישי עם מכסה, בנפח 7-10 ליטר ודף הסבר מפורט מה נכנס לקומפוסט ומה לא. לאחר חצי שנה (פחות או יותר) ייווצר דשן אשר ישמש את חצר הבניין.

בכדי שהדיירים ישתפו פעולה ויפרידו אשפה, צריך להעלות את מודעותם לנושא. ניתן לעשות זאת בעזרת קמפיין פרסום - עלונים, פרסומות בטלוויזיה, מפגשי הסברה בעיקר במסגרת החינוך ועוד. לאחר שהתושבים יבינו כמה נושא זה חשוב, וכמה הם יכולים לתרום, אנו בטוחות כי שיתוף הפעולה יהיה גדול ובכך נשפר את איכות החיים שלנו.

היתרונות בפתרון זה רבים: הפחתת כמות הפסולת בשיעורים ניכרים, חסכון לעירייה בעלויות ההטמנה, ומחזור הפסולת האורגנית אשר תשמש לצורכיהם האישיים של תושבי העיר.

אך בפתרון זה ישנם גם חסרונות: בתהליך הפירוק של הפסולת האורגנית נוצר לעתים  ריח לא נעים, הקומפוסט דורש טיפול מתמיד על ידי התושבים, וכן הפרסום והסבסוד של הקומפוסטרים דורשים כסף.

אמנם בפתרון זה ישנם חסרונות, אך לדעתנו היתרונות עולים על החסרונות והוצאת תוכנית זו לפועל רק תועיל.

אנו חושבות שתוכנית זו תועיל רבות לשכונת בית הכרם, לאיכות הסביבה, לעירייה ובנוסף תשפר את רמת חייהם של התושבים.

לכן,  נבקשך להנחות את האגפים הרלבנטיים בעירייה להפעיל בשכונתנו פיילוט להקמה  ולביצוע של מערך קומפוסט שכונתי.

בכבוד רב,

אור גנון ויערה ניר

תלמידות ביה"ס ליד"ה

יצאנו לשטח

במסגרת הפרויקט יצאנו לסיור שטח בו בדקנו את המידע שאנחנו כבר יודעות ואספנו מידע חדש. לפני הסיור שאלנו את אסנת בבלי, מובילת "מיזם קומפוסט מקומי", לגבי בתים בבית הכרם בהם מוצב כבר קומפוסטר. רשמנו את הכתובות הללו ותכננו את דרכנו לשם. בנוסף רצינו להציג את הדרך הנכונה לטיפול בקומפוסט והחלטנו להראות זאת באמצעות סרטון קצר. הכנו תסריט בו מתוארת הדרך מאכילת אשכולית עד להשלכת קליפותיה לקומפוסט, ויצאנו לדרך.

במסגרת הסיור עשינו חזרות לסרטון וצילמנו אותו, הלכנו לכתובות שאסנת בבלי הפנתה אותנו, צילמנו את הקומפוסטרים וראינו מיקומים שונים להצבתם. ראינו דוגמא לקומפוסטר שמוצב על בטון ולא על האדמה וגילינו שגם על בטון הקומפוסט עובד כראוי ומייצר דשן. בנוסף  ראינו שבמספר בניינים  היה יותר מקומפוסטר אחד והבנו שיש רצון רב ושיתוף פעולה של חלק מהתושבים עם הפרדת האשפה ושמירה על הסביבה.

במסגרת הסרטון שצילמנו היינו צריכות ללמוד כיצד מטפלים בקומפוסט כראוי ואילו שלבים צריכים לבצע כאשר זורקים את הזבל האורגני לקומפוסטר. דבר ראשון יוצרים גומה ביד, במקל, או במגרפה. שופכים את האשפה ומכסים אותה בקומפוסט. שמים מעל חומר יבש השקול לכמות החומר הרטוב ששמנו (הזבל האורגני). מדי פעם רצוי לערבב את הקומפוסט ולהוסיף קצת מים על מנת שיהיה מספיק חמצן ולחות ליצורים המפרקים את הקומפוסט.

  

גילנו שיש שיתוף פעולה רק בבתים מועטים עם פרויקט הקומפוסט. אנו רוצות להעלות את המודעות אצל דיירים נוספים, ולגרום לכך שיוצבו יותר קומפוסטרים בבית הכרם, ובכך להקטין את כמות האשפה הנשלחת למטמנות.

אור ויערה

קומפוסט ?

רצינו להעלות את המודעות ולגרום לשינוי בנוגע להפרדת אשפה בשכונת בית הכרם הישנה, אך זהו מקום גדול ולכן בחרנו להתמקד בבית הכרם צפון - האזור בו אנו גרות. גבולותיה של בית הכרם צפון הם:  שד' הרצל, מרכז מסחרי דניה, גן העשרים, גן השחר ורחוב הגיא.

הקו הורוד - גבולות בית הכרם צפון

בית הכרם היא שכונה ותיקה במערב העיר ירושלים אשר הוקמה בשנת 1922 ע"י אנשי העלייה השנייה, דרך "אגודת בוני בית". את השכונה תכנן האדריכל ריכרד קאופמן כשכונת גנים. בית הכרם נבנתה כשכונה מבודדת מירושלים, והייתה קרובה ליישובים ערביים, לכן היא סבלה מבעיות בטחוניות רבות. עם קום המדינה השכונה הסתפחה מוניציפלית לעיריית ירושלים. כיום, בית הכרם רבתי - שכונות בית הכרם, רמת בית הכרם ויפה נוף, מאכלסת כ-15,000 איש, רובם חילוניים והיא נחשבת שכונה מבוקשת בשל אופייה השקט והירוק.

מה עתידה של הפסולת של 15,000 תושבי השכונה?  בכל יום, אדם בירושלים זורק בממוצע 1.3 ק"ג של זבל, מתוכו 40%-50%  זבל אורגני. כשהזבל האורגני מגיע לפח הזבל הוא נאטם בשקיות פלסטיק יחד עם שאר הזבל שאינו אורגני, ובכך אין זרימה של חמצן אל הזבל האורגני. חיידקים מסוימים שאינם צריכים חמצן כדי לחיות מפרקים את הזבל האורגני אך בתהליך הפירוק הם פולטים גז מתאן שגורם להתחממות כדור הארץ. פירוק זה נקרא פירוק אנארובי והוא אינו טוב לסביבה.

אז מה עושים?  התושבים צריכים להפריד את הפסולת - בין הפסולת האורגנית לבין שאר הפסולת  וליצור קומפוסט בבית שלהם. בקומפוסט יש זרימה של חמצן ולכן החיידקים שכן זקוקים לחמצן מפרקים את הזבל האורגני ולא פולטים את גז המתאן. פירוק זה נקרא פירוק אירובי והוא טוב לסביבה – יש מחזוריות בלתי פוסקת של החומרים שבאים מהאדמה וחוזרים אל האדמה.

לאחר חצי שנה בממוצע, הקומפוסט הופך לדשן (אדמה פורייה אשר מעשירה את הקרקע במינרלים) שישמש את תושבי השכונה לצורך גינון. הדיירים הם אלו שיטפלו בקומפוסט ובטיפול נכון ימנעו ריחות רעים או מזיקים.

כיצד נוכל ליצור סביבה טובה לגידול החיידקים הללו?  יש ליצור חמצן ע"י ערבוב הקומפוסט, ולחות ע"י הוספת מים לתערובת. בנוסף יש לשמור על איזון של בערך  50%-50% בין רמת הפחמן ובין רמת החנקן בקומפוסט. בחומר היבש יש ריכוז גבוה של פחמן, ובפסולת האורגנית יש ריכוז גבוה של חנקן, ולכן יש לשמור על האיזון בין כמות החומר היבש ובין כמות הפסולת האורגנית.

כמה זה עולה?  קומפוסטר מעץ לתושב עולה 270 ₪ (עם סבסוד של 100 ₪ ע"י קרנות). זה כולל שלט מפח על הקומפוסטר, דלי להפרדת האשפה, חומר הסברה על השימוש בקומפוסט, וכן קבלה שותפת של חומר יבש (רסק עץ) בחינם מסבסוד העירייה. בנוסף אפשר לקנות קומפוסטר מפלסטיק מהעירייה במחיר זול (שהעירייה מסבסדת).

איפה מציבים את הקומפוסטר?  רצוי מאוד להציב אותו על אדמה על מנת שיהיה מקום לאגירת הנוזלים של הקומפוסט וגם  כדי שיוכלו להיכנס חיידקים וחרקים מהאדמה. במקרים שאין שטח עם אדמה יש אפשרות להציב אותו במקום אחר, אך זה דורש טיפול מחמיר יותר בקומפוסט.

הצבת קומפוסטר בבניין אינה מחייבת את השתתפותם של כל הדיירים בהפרדת האשפה, אך אם יש התנגדות של שכן אחד לפחות לא תהיה אפשרות להציב את הקומפוסטר. אפשר לפתור זאת בכך שיציבו את הקומפוסטר במקומות ציבוריים, אך זה דורש מדיירי הבניין להביא את הזבל האורגני עד לשם.

קומפוסט - פתרון פשוט וגאוני

מקורות:
היסטוריית  בית הכרם - ויקיפדיה http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%9D

מידע על קומפוסט - ראיון עם אסנת בבלי ותמיר ניר - מובילי "מיזם קומפוסט מקומי"
                             עלון הסבר על פרויקט הקומפוסט בירושלים

מפה מצורפת - גוגל מפות https://maps.google.co.il/maps?hl=iw&tab=wl&authuser=0


אור ויערה  

מוכנים להפריד פסולת? לא בטוח

איך מפחיתים את כמות הפסולת בבית הכרם הישנה?

שכונת בית הכרם הינה אחת מהשכונות היוקרתיות והנחשבות בירושלים. ישנה בעיה בכל העולם ובבית הכרם בפרט והיא כמות הפסולת העצומה אשר מצטברת ונשלחת מדי יום לאתרי הטמנה ובכך פוגעת רבות בסביבה ובנו (בדרך ישירה ועקיפה). לאט לאט יתחילו להיגמר לנו המשאבים וכל העולם יתמלא בזבל.
אם כל אדם יפריד את הפסולת שלו יהיה ניתן למחזר כ- 80% מהפסולת שאנו שולחים לאתרי ההטמנה כיום, ובכך נטמין רק כ- 20% מהפסולת שלנו וכל השאר יהיו ניתנים לשימוש חוזר כאילו מעולם לא השתמשנו בהם. אנו לא ננסה לשנות את העולם אך אם נצליח להשפיע על בית הכרם, זה כבר הישג מבחינתנו. 

אז למה בחרנו להתעמק בנושא זה?

לפני שבועיים הופיעה כתבה מעניינת מאוד בעיתון "כל העיר" בנושא סגירת אתר ההטמנה אבו דיס. הכתבה עוררה בנו מחשבות רבות כיוון שהיא נוגעת לנו, למקום בו אנו גרים ויש לה השלכות רבות בעתידנו. כיוון שיש בעיה  בהגעה לאתר ההטמנה, בחרנו מקום שקרוב אלינו פיזית וגם קרוב ללבנו. בחרנו בשכונת בית הכרם כיוון ששם אנו גרות ומבלות את רוב זמננו ולכן חשוב לנו גם ללמוד על המקום וגם להשפיע עליו.    

 

אור ויערה