קומפוסט ?

רצינו להעלות את המודעות ולגרום לשינוי בנוגע להפרדת אשפה בשכונת בית הכרם הישנה, אך זהו מקום גדול ולכן בחרנו להתמקד בבית הכרם צפון - האזור בו אנו גרות. גבולותיה של בית הכרם צפון הם:  שד' הרצל, מרכז מסחרי דניה, גן העשרים, גן השחר ורחוב הגיא.

הקו הורוד - גבולות בית הכרם צפון

בית הכרם היא שכונה ותיקה במערב העיר ירושלים אשר הוקמה בשנת 1922 ע"י אנשי העלייה השנייה, דרך "אגודת בוני בית". את השכונה תכנן האדריכל ריכרד קאופמן כשכונת גנים. בית הכרם נבנתה כשכונה מבודדת מירושלים, והייתה קרובה ליישובים ערביים, לכן היא סבלה מבעיות בטחוניות רבות. עם קום המדינה השכונה הסתפחה מוניציפלית לעיריית ירושלים. כיום, בית הכרם רבתי - שכונות בית הכרם, רמת בית הכרם ויפה נוף, מאכלסת כ-15,000 איש, רובם חילוניים והיא נחשבת שכונה מבוקשת בשל אופייה השקט והירוק.

מה עתידה של הפסולת של 15,000 תושבי השכונה?  בכל יום, אדם בירושלים זורק בממוצע 1.3 ק"ג של זבל, מתוכו 40%-50%  זבל אורגני. כשהזבל האורגני מגיע לפח הזבל הוא נאטם בשקיות פלסטיק יחד עם שאר הזבל שאינו אורגני, ובכך אין זרימה של חמצן אל הזבל האורגני. חיידקים מסוימים שאינם צריכים חמצן כדי לחיות מפרקים את הזבל האורגני אך בתהליך הפירוק הם פולטים גז מתאן שגורם להתחממות כדור הארץ. פירוק זה נקרא פירוק אנארובי והוא אינו טוב לסביבה.

אז מה עושים?  התושבים צריכים להפריד את הפסולת - בין הפסולת האורגנית לבין שאר הפסולת  וליצור קומפוסט בבית שלהם. בקומפוסט יש זרימה של חמצן ולכן החיידקים שכן זקוקים לחמצן מפרקים את הזבל האורגני ולא פולטים את גז המתאן. פירוק זה נקרא פירוק אירובי והוא טוב לסביבה – יש מחזוריות בלתי פוסקת של החומרים שבאים מהאדמה וחוזרים אל האדמה.

לאחר חצי שנה בממוצע, הקומפוסט הופך לדשן (אדמה פורייה אשר מעשירה את הקרקע במינרלים) שישמש את תושבי השכונה לצורך גינון. הדיירים הם אלו שיטפלו בקומפוסט ובטיפול נכון ימנעו ריחות רעים או מזיקים.

כיצד נוכל ליצור סביבה טובה לגידול החיידקים הללו?  יש ליצור חמצן ע"י ערבוב הקומפוסט, ולחות ע"י הוספת מים לתערובת. בנוסף יש לשמור על איזון של בערך  50%-50% בין רמת הפחמן ובין רמת החנקן בקומפוסט. בחומר היבש יש ריכוז גבוה של פחמן, ובפסולת האורגנית יש ריכוז גבוה של חנקן, ולכן יש לשמור על האיזון בין כמות החומר היבש ובין כמות הפסולת האורגנית.

כמה זה עולה?  קומפוסטר מעץ לתושב עולה 270 ₪ (עם סבסוד של 100 ₪ ע"י קרנות). זה כולל שלט מפח על הקומפוסטר, דלי להפרדת האשפה, חומר הסברה על השימוש בקומפוסט, וכן קבלה שותפת של חומר יבש (רסק עץ) בחינם מסבסוד העירייה. בנוסף אפשר לקנות קומפוסטר מפלסטיק מהעירייה במחיר זול (שהעירייה מסבסדת).

איפה מציבים את הקומפוסטר?  רצוי מאוד להציב אותו על אדמה על מנת שיהיה מקום לאגירת הנוזלים של הקומפוסט וגם  כדי שיוכלו להיכנס חיידקים וחרקים מהאדמה. במקרים שאין שטח עם אדמה יש אפשרות להציב אותו במקום אחר, אך זה דורש טיפול מחמיר יותר בקומפוסט.

הצבת קומפוסטר בבניין אינה מחייבת את השתתפותם של כל הדיירים בהפרדת האשפה, אך אם יש התנגדות של שכן אחד לפחות לא תהיה אפשרות להציב את הקומפוסטר. אפשר לפתור זאת בכך שיציבו את הקומפוסטר במקומות ציבוריים, אך זה דורש מדיירי הבניין להביא את הזבל האורגני עד לשם.

קומפוסט - פתרון פשוט וגאוני

מקורות:
היסטוריית  בית הכרם - ויקיפדיה http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%9D

מידע על קומפוסט - ראיון עם אסנת בבלי ותמיר ניר - מובילי "מיזם קומפוסט מקומי"
                             עלון הסבר על פרויקט הקומפוסט בירושלים

מפה מצורפת - גוגל מפות https://maps.google.co.il/maps?hl=iw&tab=wl&authuser=0


אור ויערה